סיפור על קונפליקט משפחתי, שהצלחתי לפתור גם לדורות הבאים. אני ו3 אחים שלי כולנו 'פתחנו' את המצח בילדות, בגילאים שונים.
הבנים בצד ימין והם שמאליים ואנכי בצד שמאל ואני ימנית.
והאחיין שלי…
ואז… יום אחד, האחיינית שלי גם פתחה את המצח לכדי תפרים, החלטתי לחקור את הסיפור!
בהתרגשות גדולה, ניגשתי למלאכה ובדקתי את הגילאים ולא מצאתי מכנה משותף… אח"כ בדקתי מה קרה בכל שנה בה הייתה נפילה. ומה גיליתי? כל נפילה הייתה מיד אחרי מעבר דירה!
הרמתי טלפון לאחי לברר אם גם הם עברו רגע לפני שהבן שלו נזקק לתפרים במצח.
אחי אמר שלא… ו… אחרי 20 דק התקשר אלי חזרה "כן! בדיוק חזרנו לגור בניו יורק אחרי שנה בסן פרנסיסקו!" לגבי האחיינית ידעתי שהיא נפלה בדיוק במעבר מניו יורק למגורים בשוויץ ונפלה בדרך… בעצירה באיטליה…
אבל מאיפה זה בא? למה אחרי מעברי דירה דווקא? האם קיים סיפור משפחתי??
למזלי הסבא היקה שלי כתב הכל!
וכך גיליתי שאבא נפל מהאופניים ביום שסבתא וסבתא שלי עברו לגור בקיבוץ המקורי של סבא שלי, אחרי שגרו בקיבוץ של סבתא
קיצר חזרתי לחקור במכתבים של הסבים שלי, בזמן פרוייקט המטרה של אבא שלי (דברים שקרו במהלך 9 חודשי ההריון איתו ועד גיל 7), מצאתי מכתב של סבתא שלי מנסה לשכנע את סבא (צד אבא) לעבור לגור איתה בקיבוץ שלה. בעקבות המכתב הם חיו בקיבוץ שלה, בזמן שסבא שלי כמה לחזור לחיות בקיבוץ שלו. כעבור 5 שנים, הוחלט על מעבר לקיבוץ של סבא. ביום שעברו לקיבוץ של סבא שלי, אבא שלי פתח את המצח מול חד"א בקיבוץ שסבא שלי רצה לחזור אליו. וכך התגלגל הקונפליקט אלינו. כבר יותר משנתיים שלא הייתה אף נפילה וכבר עברה יותר משנה מאז המעבר האחרון.
Comments